חדשות טכנולוגיה

מאמר מערכת של המגזין DesktopLinux מצביע על צירוף של ארבע מגמות – כולן שוליות למדי כשלעצמן, אך כאשר כולן מתרחשות בו זמנית, הדבר מצביע על שינוי מגמה משמעותי. לדעת הכותב, פלח השוק של המחשבים הזולים, הולך ועובר למערכות הפעלה פתוחות, המופצות חינם, ונוטש את חלונות היקרה לרכישה.

האירועים שהמאמר מזכיר הם – ההתבגרות של הגרסאות הנפוצות של לינוקס: אובונטו, סוזה, Xandros ועוד – המאפשרות גם למשתמשים רגילים, שאינם מומחים, להתקין ולעבוד כרגיל תוך זמן קצר; פרויקט "מחשב לכל ילד" שיצר מחשב המריץ לינוקס במחיר של פחות מ-200 דולר; הכניסה, לאור זאת, של אינטל עם ה-ClassmatePC שלה, ושל Asus עם המחשב הזעיר Eee, שניהם בעלות של 400 דולר; והפופולריות האדירה של ה-gPC, מחשב שולחני בעלות $200 המופץ עם לינוקס. בנוסף, חברות גדולות מתחילות לנטוש את מיקרוסופט אופיס לטובת חבילות יישומים חלופיות, כמו OpenOffice והיישומים של גוגל – ואז הן לא כבולות עוד למערכת ההפעלה של מיקרוסופט.

לטור המלא במגזין LinuxDesktop (המגזין שייך לקבוצת ZDnet, המו"לים של PC Magazine ופרסומים חשובים אחרים).

אתר CNet מפרסם כתבה נרחבת על תוכנות קוד פתוח כתחליף לתוכנה קניינית ויקרה. למרות שאין כלל איזכור ליתרונות של לינוקס על פני מערכות הפעלה אחרות, יש סקירה נרחבת של יתרונות הקוד הפתוח באופן כללי, ושל תוכנות ספציפיות המומלצות למשתמשים.

בכל עמוד מוצגת תוכנה קניינית יקרה לעומת המחליפה החופשית. בין התוכנות הנסקרות: אופן אופיס, גימפ (כתחליף לפוטושופ), פידג'ין (כתחליף למסנג'ר) ועוד שבע חבילות תוכנה חופשית. מדריך שימושי למי שמחפש תוכנה בחינם עבור Windows – או שוקל לעבור ללינוקס.

לכתבה המלאה באתר CNet.

גרסת הבטא הראשונה של פיירפוקס 3 שוחררה היום על ידי צוות הפיתוח. ניתן להתרשם מהשינויים והחידושים הרבים בגרסה החדשה, ואולם צוות הפיתוח מדגיש כי היא אינה יציבה ולא כדאי להסתמך עליה בשימוש שוטף. גרסת הבטא מיועדת בעיקר למפתחים ולבודקים, שאמורים לדווח על בעיות שימוש.

שחרור הגרסה בא על רקע סערה תקשורתית, שעורר מאמר מטעה בניו יורק טיימס, שלפיו צוות הפיתוח מתכוון לשחרר את הגרסה הסופית ללא תיקון עבור 80% מהבאגים הקיימים כיום במערכת. המציאות היא, שהצוות מעריך את הבאגים האלה בחומרה נמוכה יותר, ואף ביקש ממפתחי תת-המערכות השונות להעריך מחדש את ההצדקה שיש בדיווח התקלות.

למאמר על שחרור פיירפוקס 3 בטא באתר Ars Technica. להודעת השחרור הרשמית באתר הפיתוח של מוזילה.

לינוקס סוגרת פערים בכל התחומים, ואובונטו בהחלט היא שיא מבחינת נוחות הפעלה ונגישות למשתמשים שאינם מומחים. בתחום התוכנות המשרדיות, גלישה באינטרנט, מסרים מיידיים וניגון מדיה, לינוקס מספקת את כל צרכי המשתמש. רק נושא המשחקים נותר מאחור, בגלל הצורך לתמוך במגוון רחב של חומרה: כרטיסי מסך והמאיצים הגרפיים המותקנים בהם, כרטיסי קול פשוטים או מתקדמים, והתקני קלט כמו ג'ויסטיק וגיימפאד.

אך הפופולריות הגדולה של אובונטו מביאה להתעוררות גם בתחום הזה. המדריך הבא סוקר עשרה משחקים מוצלחים המיועדים לאובונטו, כולם בחינם ורובם בקוד פתוח. למדריך המשחקים לאובונטו בבלוג Linuxgames.

ענקית הסופרמרקטים האמריקאית וול-מארט החלה לשווק מחשב אישי זול בשם gPC. המחשב, במחיר $200, מריץ מערכת הפעלה ידידותית המבוססת על הפצת הלינוקס אובונטו, ומאפשר גישה קלה ביותר לשימושים נפוצים: דואר אלקטרוני, עיבוד תמלילים, גלישה באינטרנט ומסרים מיידיים.

המחשב התגלה כלהיט: אתר וול-מארט התמלא ביקורות חיוביות של לקוחות, שאינם מתגעגעים ל-Windows כלל; ומלאי המחשבים ברשת כבר אזל – 13 יום בלבד אחרי תחילת המכירות. המחשב, אגב, מסוגל להריץ Windows XP בקלות, ובדוחק גם ויסטה, אולם נראה כי רוב הלקוחות אינם מעוניינים בכך. אתר TechCrunch דן בעניין ותוהה, האם לינוקס בשלה סוף סוף לשימוש המוני.

הידיעה המקורית פורסמה באתר סלאשדוט.

רד האט, מפתחת הפצת הלינוקס הנפוצה בעולם, Red Hat Linux, ומקבילתה החופשית "פדורה", הצטרפה לפרויקט OpenJDK של סאן. הפרויקט מפתח גרסאות חדשות, בקוד פתוח, של שפת ג'אווה.

רד האט מביאה עמה פרויקט בשם IcedTea, ששילב את ג'אווה בהפצת הלינוקס פדורה. הפרויקט מכיל תחליפי קוד פתוח למספר חלקים של ג'אווה שהנם עדיין בקוד סגור. רד האט תוכל לספק גרסה משלה ל-OpenJDK עבור מערכת ההפעלה שלה לארגונים, שתאושר על ידי סאן.

לפרטים נוספים על הצטרפות רד האט לפרויקט ג'אווה בקוד פתוח באתר IT World.

מערכת ההפעלה החופשית לינוקס נהנית כיום מהצלחה רבה. האתר Linux.com מעלה לדיון את השאלה, "לאן ממשיכים מכאן?" עם חדירה חסרת תקדים לשוק, ועם השתתפות-שיא של חברות בפיתוח, האם ניתן יהיה לשמור על הרוח החופשית שעומדת בבסיס הפרויקט?

"לינוקס מוקפת חברות IT קנייניות. חלק מהן רואה בלינוקס מכשיר לעשיית רווחים; חלק רואה בו איום על העסקים הקיימים. שני הצדדים מהווים אתגר עבור לינוקס, בשמירת האידאלים של פתיחות וחופשיות. החברה הראשונה שהבינה את לינוקס באמת היתה IBM. יש לה שותפות ארוכה ורווחית לשני הצדדים עם לינוקס, אפאצ'י ופרויקטי קוד-פתוח אחרים."

לקריאת הכתבה המלאה על העתיד של לינוקס באתר Linux.com.